החלטה בתיק ה"פ 17634-10-11

1.         המבקשת הגישה בקשה לפסילת שאלות הבהרה שהגישו המשיבים 2-4 (להלן: "התובעים") לשמאי המוסכם מר ספקטור, בהתייחס לחוות דעתו שהתקבלה בחודש ינואר 2013.

לטענת המבקשת שאלות ההבהרה שהוגשו על ידי התובעים אינן בהתאם להנחיות הפסיקה ונדמה כי התובעים מבקשים לנהל באמצעותן חקירה נגדית כמו גם הרחבת חזית ו"מקצה שיפורים".

מנגד טוענים התובעים כי את המונח "שאלות הבהרה" אין לפרש באופן מצומצם והמטרה היא לייתר עד כמה שניתן את הצורך בחקירתו הנגדית של השמאי המוסכם. 

המבקשת הוסיפה וטענה בתגובה כי צמצומה הפוטנציאלי של חקירה נגדית של מומחה אינה מטרת שאלות ההבהרה לאחר פרסום חוות דעת. 

אין להתיר צירוף ראיות חדשות בדרך זו.

2.         קיימים רבדים שונים בבתי המשפט לדרגותיהם באשר למשמעות שיש ליתן  לשאלות הבהרה ככאלה.

ניתן להציג למומחה במסגרת שאלות הבהרה כל שאלה שיש בה כדי להבהיר את האמור בחוות הדעת, בבחינת השלמה לחוות הדעת, ובלבד שהשאלות שתוצגנה נוגעות לחלק מהותי של חוות הדעת ונובעות ממנה.

כך למשל קבע בית המשפט:

"העולה מן המקובץ, מטרתן של שאלות ההבהרה הינה להבהיר סתומות בחוות דעת המומחה, להסביר סתירה שבה, לסילוק דו-משמעויות בהבנה ולפרש מסקנות שלא פורשו די צרכן (ראו, ת"א (י-ם) 939/94 סמיר עודה נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ, תק-מח 96(1), 1108 (1996). על שאלות ההבהרה להיות רלוונטיות ונובעות מחוות הדעת, זאת להבדיל מחקירת המומחה, אל להן להיות טורדניות ואין לנסות באמצעותן לקעקע חוות דעת המומחה, לרבות בחינת מידת מומחיותו של המומחה ומהימנותו (ראו גם, ת"א (נצ') 1175/04 יוסף לוי נ' מדינת ישרקאל, תק-מח 2006(4), 5919 (2006)). בש"א (ירושלים) 4215/07 - הסתדרות מדיצינית הדסה נ' אסתר גודניאן. תק-מח (2007(1), 4386, עמ' 4388 וראה גם: בר"ע (רש) 124/92 לילה עוואד נגד עשור ארמונד ואח', מפי  הנשיא טירקל (כתוארו אז), צלנטר, 717 (יא') 30; 29, וכן ע"א 107/88 הנ"ל, בעמ' 862. וגם : בש"א (מחוזי ת"א) המרכז לבריאות העין ואח' נגד אייל פרגית (30.9.09).  (ההדגשות מכאן ואילך אינן במקור- י.כ).

המגמה המסתמנת בפסיקה היא לתת פרשנות רחבה לשאלות הבהרה וזאת משיקולים מעשיים, על מנת לחסוך זמן ועל מנת לחסוך את זימונו של המומחה להעיד בביהמ"ש. כך נפסק ב ת.א. 321/91 (ירושלים) אבו ג'אבל נ' קרנית והפול מפי כב' השופט דוד חשין, ב בר"ע (חיפה) 646/95 קרני בלס נ' איתן חברה לביטוח בע"מ, תק-מח 95(2), 1230 וכן ב ת"א 599/93 (מחוזי ירושלים), שצוטט ב ת.א (של-ים) 3744/00 לוי אנה נ' אליהו חב' לביטוח בע"מ, תק-של 2007(1), 6213, 6214).

אך גם זאת בגבול ההיגיון, שיקול הדעת ובחינה עניינית, מידתית וראויה של שאלות ההבהרה ומטרתן.

3.         כעולה מן האמור לעיל, יש לקרוא "הבהרה" בלשון אדם סביר, ומקום בו חוות דעת מצריכה  הבהרה תותר השאלה שיש בה לא פעם גם קידום ענייני של השנוי במחלוקת ואף מניעת חקירה נגדית לעתיד לבוא.

שאלות הבהרה נועדו לבאר סמטאות לא נהירות בחוות הדעת ככזו. ראה : ת.א (מחוזי נצרת)649/09 כלל חברה לביטוח נ' אבו  שלמה עבד (15.11.11).

4.         בנסיבות כאן ולאחר שעיינתי בשאלות ככאלה, בבקשה, בתגובה ובתשובה לתגובה, הנני מורה כי המומחה מר ספקטור, לא ישיב על שאלות הכוללות בחובן הנחות עובדה ,שנויות במחלוקת.

לגופו של עניין:

א.         תשובה לשאלה 1 (ב),ככל שהיא נוגעת לסוגייה שבמחלוקת.

ב.         השמאי ישיב על שאלה 1 (ג).

ג.          הנני פוסל את שאלה 2 על כל רכיביה, לרבות צירוף המפה הנטענת, שהינה בבחינת ראיה חדשה.

            השאלהאינה באה בגדרי שאלות הבהרה , המפה הינה חיצונית לחוות הדעת ואין בה כדי להבהיר ממצאים בחוו"ד. תגובת התובעים, אינה מספקת.